החלטה בתיק בר"ע 43742-04-12

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יהודית הופמן גלטנר ונציגי הציבור מר איתן פלד ומר דב אבדור; צ"ו 5741-04-12, ס"ע 35478-04-12) מיום 23.4.12, בה נדחתה בקשת המבקש למתן סעד זמני, במסגרת תביעת המבקש נגד המשיבה (להלן - נמל אשדוד בע"מ).

2.     המבקש, העובד כנתב במשיבה (להלן - חברת נמל אשדוד או החברה), עבר אירוע מוחי בסמוך ליום 27.5.10. בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקש בעניין המשך העסקתו במשרה מלאה, תוך שמירה על זכויותיו כעובד מייסד של החברה. המבקש הגיש, ביום 3.4.12, בקשה למתן הסעדים הבאים - צו הצהרתי זמני הקובע כי אין לפטרו ואין לפגוע בשכרו; צו מניעה זמני כנגד פיטוריו ופגיעה בזכויותיו; צו עשה זמני המורה לנמל אשדוד להשלים מיידית את החלק משכר המבקש אשר לא הועבר אליו, בעת תשלום משכורת חודש פברואר; צו מניעה זמני המורה לנמל אשדוד להימנע מכל ניכוי משכרו של המבקש. בית הדין קבע, אחר קבלת תגובת חברת נמל אשדוד, כי הדיון בבקשה יתקיים ביום 23.4.12. במועד הדיון, הגיש המבקש כתב תביעתו לבית הדין.

3.     במעמד הדיון בבקשה בבית הדין קמא קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין לפיה הצדדים ינהלו משא ומתן, במשך 30 יום, במסגרתו ידון עתידו התעסוקתי של המבקש. בין הצדדים נותרה מחלוקת - האם יש להשלים למבקש את הפרשי השכר וההפרשות הפנסיוניות שלא שולמו בגין חודשים פברואר, מרץ ואפריל 2012 או לאו. הצדדים הסמיכו את בית הדין, אחר הצגת טענותיהם בעל פה בפני בית הדין קמא, ליתן החלטתו בסוגיה זו בלבד במסגרת ההחלטה בבקשה הזמנית.

4.     בהחלטתו קבע בית הדין האזורי כי מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה זמני לתשלום כספי. נקבע כי לא ניתן להתעלם מהבסיס העובדתי הלכאורי שהוכח ולא נסתר לפיו לאור ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים והוראות נוהל החברה (נוהל 13-01-05, שם הנוהל - דרכי הטיפול בעובדים ירודי כושר; להלן - הנוהל), המבקש לא היה זכאי לקבלת שכר מעבר לשכר ששולם לו, לאחר שתמו ימי המחלה והחופשה שעמדו לזכותו. בית הדין האזורי קבע כי הוכח לכאורה שחברת נמל אשדוד ביקשה לזמן את המבקש לוועדת ירודי כושר (להלן - הוועדה) ביום 21.11.11, לאחר שקיבלה עד לאותו מועד מספר חוות דעת. למרות זאת ישיבת הוועדה נדחתה לבקשת יו"ר האיגוד. עוד הדגיש בית הדין כי נמל אשדוד ביקשה לכנס הוועדה במועד אחר אולם גם וועדה זו לא התכנסה מטעמים שאינם קשורים בחברה, אלא בבקשת יו"ר האיגוד. לאור זאת לא קיבל בית הדין קמא הטענה לפיה חברת נמל אשדוד לא פעלה על פי הוראות הנוהל. עוד דחה בית הדין הטענה לפיה התנהלות החברה מצדיקה מתן סעד כספי במסגרת הבקשה הזמנית. בית הדין האזורי פסק כי גם שקילת מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. בית הדין ציין, מעבר לדרוש, כי המבקש לא הוכיח שנגרם או ייגרם לו נזק מאי המשך תשלום ההפרשות הפנסיוניות וזאת בנוסף לעובדה כי לא הוכח שהמבקש היה זכאי לתשלום מעבר לסכומים ששולמו לו. יחד עם זאת, בשים לב לאופי המקרה הנוכחי ולצורך הקיומי של המבקש, הורה בית הדין האזורי לחברה לשלם למבקש תשלום בגובה 50% ממשכורת חודש ינואר 2012. זאת למשך תקופת המשא ומתן של 30 הימים. על החלטה זו הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שלפנינו.

5.     בבקשתו טוען המבקש כי בית האזורי התעלם מפרטי המקרה - בירור זכויות פנסיוניות של עובד עם מוגבלות, בן 65, שעבד 20 שנה בחברה וצבר זכויות פנסיה במשך כ - 40 שנה, אשר נפגע באירוע מוחי. זאת בנסיבות בהם התבקשה החברה, החל מיום 22.8.11, לבצע עבור המבקש התאמות. הסעד המבוקש לעת הזו, כך טוען המבקש, הינו שמירה על זכויותיו הפנסיוניות. המבקש טוען כי מדובר בבקשה דחופה, בין היתר לאור הזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה למתן צווים זמניים ועד מועד הדיון וכן משום שלא נקבע על ידי בית הדין האזורי מועד לדיון בכתב התביעה. לטענת המבקש, בית הדין לא נתן דעתו לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998 (להלן - החוק). חוק זה מטיל את נטל ההוכחה על המעביד. כמו כן החוק מטיל חובה לביצוע התאמות וכן מעניק לבית הדין לעבודה סמכות ליתן צו עשה זמני (סעיף 14(2) לחוק). חרף זאת ציין בית הדין קמא כי לכאורה משום שמדובר בצו עשה אין להיענות לבקשה. המבקש טוען כי החברה פעלה בניגוד לנוהל, משהיה על החברה לזמן הוועדה בחודש ינואר 2011. לטענת המבקש, החלטת בית הדין מאיינת את הוראות הנוהל הקובעות זכות וטו של יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה, בכל הנוגע להמלצת הוועדה להמליץ על הפסקת עבודתו של עובד מייסד. משקל המלצה זו מתאיין, כך נטען, לו יכולה המשיבה להמשיך להעסיק העובד בשכר מופחת של 50%. המבקש מפנה לתמיהות שונות העולות, לטענתו, ממסמכי החברה. בנוסף, טוען המבקש כי, החברה פעלה בניגוד להסכם הקיבוצי. משהחברה מעולם לא קיבלה אישור יו"ר האיגוד להפסקת עבודת המבקש.

6.     עוד מלין המבקש על כך שבשל העיכוב בכינוס הוועדה הוא נאלץ לנצל את ימי מחלתו וחופשתו השנתית הצבורה. המבקש טוען כי בית הדין האזורי שגה עת ייחס משקל יתר לפרורגטיבה הניהולית של החברה על פני זכויותיו הפנסיוניות. עוד טוען המבקש כי במסגרת הזמן הקצר שהיה בידו, לא היה בידו סיפק להביא חוות דעת תומכת בטענותיו. אולם, תצהירו החתום שוקל יותר מאמירות שנאמרו בדיון על ידי הצד שכנגד. לטענת המבקש, בית הדין לא התייחס כלל למידע שהובא בתצהירו לפיו צפויות זכויותיו הפנסיוניות להיפגע באופן בלתי הפיך. משהגמלה החודשית לפנסיה מחושבת על פי ממוצע המשכורת בשלוש השנים האחרונות. לפיכך, בשל תשלום שכר מופחת יגרמו למבקש הפסדים ניכרת בפנסיה. המבקש טוען כי טענות המשיבה ל"הסתרה" לכאורה של מסמכים מצדו אינן נכונות, שכן המבקש הגיש מסמכים נבחרים.

7.     לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ונתתי דעתי לבקשה על כלל נספחיה ולכלל החומר שבפני, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ככלל, ההחלטה הדיונית אם ליתן סעד זמני מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך, בו ממעטת ערכאת הערעור להתערב. רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, יהיה מקום לשנות מההחלטה וזאת בשים לב לחזקה לפיה הערכאה הדיונית שקלה את מכלול השאלות העומדות לדיון ואיזנה כראוי בין זכויות בעלי הדין.

במקרה שלפני, לא מצאתי כי התמלאו בשלב זה התנאים המצדיקים הבאת  החלטת הביניים לפתחו של בית הדין. לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית במסקנתו הלכאורית של בית הדין קמא, בהסתמך על הבסיס העובדתי שהוכח בפניו ולא נסתר, לפיה, לאור הוראות ההסכמים הקיבוצים החלים והוראות הנוהל, המבקש לא היה זכאי לקבל שכר מעבר לשכר ששולם לו. אין צידוק להתערב בשלב זה, בקביעות הלכאוריות של בית הדין האזורי לפיהן המבקש היה מודע ללוח התשלומים הכספי ושיעורו זמן רב לפני שהגיש את הבקשה וכן כי התנהלות החברה אינה מצדיקה מתן סעד כספי במסגרת הבקשה הזמנית, בנוסף לקביעה כי הנתונים העובדתיים שפירט בא כוח המבקש לגבי התנהלות החברה - לא אומתו.

בענייננו, הבקשה למתן סעדים זמניים בעניין המשך העסקת המבקש טרם נדונה לגופה על ידי בית הדין האזורי והצדדים עתידים לשוב לבית הדין עם תוצאות המגעים ביניהם עד ליום 23.5.12, כעולה מפרוטוקול הדיון בבית הדין קמא. הטענות העובדתיות השונות בהן אוחז המבקש, ראוי כי יתבררו ויבואו לידי הכרעה במסגרת ההליך העיקרי, או לחלופין יתייתר בירורם במסגרת מגעי הצדדים במשא ומתן ביניהם. במצב הדברים האמור, בשים לב לסעד הזמני המבוקש לתשלום כספי וללוח הזמנים המתווה, לא מצאתי צידוק להתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי נתן דעתו לאופי המקרה הנוכחי ולנסיבות העניין הרגישות, והורה לחברה לשלם למבקש תשלום חלקי, הגם כי נסיבות העניין מצדיקות דחיית הבקשה. בהקשר זה יצוין, כי אין באי מתן הסעד בשלב זה של הדיון כדי למנוע מבית הדין האזורי ליתן כל סעד אשר ימצא לנכון בתום הדיון, לאור מכלול הראיות שיובאו בפניו.

8.     סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ד אייר תשע"ב (06 מאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: